― מסעות, מסות, סגנון וספרים ―

בספרו "הדרך הצרה לאוקו" מתאר באשו, גדול משוררי ההייקו היפאניים, את מסעו הרגלי המפרך ברחבי יפאן. מסע רגלי הוא כמובן צורת המסע הטוטאלית, האמיצה והמפחידה ביותר. כאדם שמפחד מאוד מכבישים בין עירוניים, הקריאה ברשמי מסע הטלפיים הזה, והתיאורים הרבים של הליכה בשטחים פתוחים ורחבים שמשתרעים בין ערים, עוררה בי בזמנו אי נחת גדול. גם חברי הטוב, שחר "פרדי" כסלו, חצה את יפאן לאחרונה. כמו באשו, גם הוא רשם רשמים ממסעו באי, אך בניגוד לבאשו, פרדי גם העלה אותם בזמן אמת לטוויטר. ההבדל המשמעותי הנוסף בין מסעותיהם של השניים, הוא העובדה שמסעו של באשו היה מאולתר פחות או יותר, כשנקודות הציון היחידות הן מקומות עליהם נכתבו שירים שבאשו העריץ ובהם ביקש לבקר.  הטיול של פרדי, לעומת זאת, אורגן למשעי על ידיאדם בשם אבי לוגסי. באשו חצה את יפאן בלווית תלמידים מזדמנים, פרדי חצה את האי בחברת אביו אודי, אמו, אריאלה, אחיו הצעירים סתיו ואור, וחברתו הנעימה, רותם.

(המשך…)