― מסעות, מסות, סגנון וספרים ―

לפני שבוע שוחחתי עם ידיד, בן למשפחת הוצאת ספרים גדולה. הוא דיבר על איך ההוצאה מתכוננת לדומיננטיות הצפוייה של ספרים דיגיטליים. במהלך השיחה הזו חשבתי שכנראה עשור השנים הבאות יהיה תקופת זהב לאספני הספרים הוותיקים. ספריות שלמות יושלכו כלאחר יד, בעיקר ספריות ציבוריות, ואני מניח שגם ספריות פרטיות, חנויות הספרים המשומשים יוצפו בכמות עצומה של כותרים, מחיר הספרים המשומשים ירד ואיתו תגדל הסבירות למצוא מציאות מפתיעות. יכול להיות שאני מפנטז, אבל בתקופה האחרונה אני חושב הרבה על אספנות ספרים. אני לא מדבר על קניית ואגירת ספרים, אלא על מלאכת האספנות – המצוד אחרי מהדורות ראשונות, אחר ניירות עבודה של סופרים נערצים וכו'. לפני כמה שנים ניסיתי בגחמה לרכוש דרך אי.ביי דף נייר מכתבים שהיה שייך לג'ורג' "בו" ברומל. זה התחיל ב70 פאונד, אבל בשעות האחרונות לפני תום המכירה המחיר קפץ לכמעט אלף ונותרתי מחוץ למירוץ. יש לי גם אוסף קטן של ספרי כיס בעלי כותרות פיוטיות ומשונות ("זהירות – אישה", "תעלומת החתול המאוהב"), אך זה אוסף נטול כל תחושת דחיפות – כשמצאתי במקרה ספר עם שם יפה בשוק קניתי אותו, תמיד מתוך ידיעה שאת כל הספרים האלו בכל מקרה אפשר למצוא ב"ביליופיל" תמורת עשרה שקלים. הבעיה היא שהיום די בלתי אפשרי להיות אספן ספרים קלאסי. (המשך…)